דלג לתוכן הראשי
Noēsis
טיפוח ער

אבן גוואשה: הסיפור שלא סיפרו לכן באינסטגרם

··7 דק׳ קריאה
אבן גואה שאה מירקן ירוק על מטפחת פשתן, לצד עציץ זית וקערת קרמיקה

הלנה היתה רגילה לראות אותי מפזרת קריסטלים ברחבי הבית, חלק מהן אפילו היא הביאה לי, אבל היא לגמרי הופתעה שהתחלתי לעסות את הפנים עם אחת. "את באמת מאמינה שהגביש הוורוד הזה מקשיב לתדרים של היקום, מילה, או שאת פשוט מחכה שאני אוריד אותך חזרה לקרקע?"

הקול של הלנה חתך את השקט של הבוקר עוד לפני שהספקתי להניח את הקפה. היא החזיקה את אבן הקוורץ הוורודה החדשה שלי בין שתי אצבעות, במבט מרוחק ומעט אריסטוקרטי, כאילו מצאה ראיה מרשיעה בזירת פשע.

"הוא אמור לטשטש קמטים ולפתוח את צ'אקרת הלב," מלמלתי, מרגישה פתאום כמו נערה מתבגרת שנתפסה עם מגזין אסטרולוגיה זול.

הלנה נאנחה, הניחה את האבן על השולחן בקליק יבש, והתיישבה מולי.

"הבעיה היא לא האבן, מילה, אלא הציפייה. האבן הזו לא ממיסה שומן, לא מעלימה קמטים, והלחץ המכני שלה לא יחליף את הבוטוקס שאת שוקלת לעשות, זה כלי עיסוי עתיק שעבד נפלא עוד לפני שהדביקו לו תדרים והבטחות על קולגן."

"אוקיי, הבנתי, שיווק זה שיט," עצרתי אותה ומזגתי לנו תה.

"אז שמישהו יסביר לי למה הפנים שלי לא נראות כמו תחת של תינוק כשאני מעבירה עליהן את הדבר הזה בבוקר?"

אבן גוואשה היא כלי עיסוי עתיק שמועבר על העור בתנועות קצרות ובלחץ מבוקר. הגירוי המכני מעלה את זרימת הדם המקומית ומזיז נוזלי לימפה כלואים, ולכן הפנים נראות פחות נפוחות. סוג האבן אינו קובע - רק שתהיה חלקה, אטומה וקרה. ההשפעה זמנית ותלויה בהתמדה, ואסורה באקנה דלקתי, בפצעים פתוחים ואחרי הזרקות.

פיזיולוגיה של צינורות, לא תדרים של היקום

הלנה חייכה את החיוך המנצח שלה, היא פתחה את הלפטופ שלה והציגה לי צילום של מצלמות מעבדה מיוחדות, אלו שמודדות תנועת נוזלים מתחת לעור.

"נראה לך שבשנת 1300 ומשהו, למישהו בסין היה אכפת מקוורץ ורוד?" היא שאלה והצביעה על המסך.

המטפלים העתיקים השתמשו במה שהיה בהישג יד, עצמות, קרניים, או סתם כפות מרק מפורצלן.

החומר לא היה הסיפור. התנועה והלחץ המכני הם הסיפור.

הגירוי על העור, עם אבן גוואשה או כל עצם אחר מעלה את זרימת הדם המקומית ב-400%. הנוזלים הכלואים שאת קמה איתם בבוקר כשמערכת העצבים שלך מטוגנת מהתראות? האבן פשוט מניעה אותם החוצה. זו פיזיולוגיה פשוטה של צינורות, לא תדרים של היקום.

"אז למה את בכל זאת את מרשה לי להשאיר את הג'ייד הירוק על השולחן?" שאלתי אותה, מגינה על האוסף שלי.

"הסיבה לבחירה בקריסטלים היא פשוטה, והיא לא בגלל האנרגיות שטמונות בהם," הלנה דייקה, והמבט שלה פתאום התרכך קצת. "האבנים האלו נבחרו היסטורית פשוט כי הן חלקות ואטומות לחלוטין. אין להן איפה להחביא לכלוך או חיידקים, והן שומרות על קור טבעי שמכווץ את העור ומוריד את הנפיחות ברגע. באותה מידה יכולת להשתמש בכל חומר נקי אחר שנשאר קר. כל השאר? פסיכולוגיה צרופה. ופסיכולוגיה היא המקדש שלך."

שלוש דקות במקרר והעיניים נפתחות

היא צודקת. הטקסיות הזו היא המקדש שלנו. כשאני מחזיקה את האבן הקרה הזו מול המראה בבוקר, כשהילדים עוד רגע צורחים בסלון מוצפים בוויסות חושי, המגע הקר הזה הוא לפעמים הדבר היחיד שמוריד לי את הדופק. שלוש דקות של תנועות עדינות ממרכז הפנים החוצה ומטה לכיוון הצוואר - והופ העיניים נפתחות ועוד תא במח מתעורר ליום חדש.

בערב, כשאני מנסה לשחרר את עצמי מהמסכים, אני מורחת כמה טיפות של שמן נקי (כדי שהאבן לא תפצע את העור בחיכוך יבש) ומשחררת את כל שרירי ההבעה שננעלו לי לאורך היום. לפעמים אני משתמשת באבן הידנית, ולפעמים אני גונבת להלנה את הגוואשה החשמלית שלה עם המיקרו-זרמים, לעשות קצת התעמלות פסיבית, העיקר היא צחקה על הקוורץ הורוד שלי והלכה ישר לפינוק חשמלי.

כדי שלא תצטרכי לעבור בין אינספור סרטונים, הבטחות וטרנדים, ריכזנו את הכלים שבאמת נשארו אצלנו על המדף אחרי שניסינו ובדקנו לא מעט. לא כי הם "קסומים", אלא כי הם פשוט עושים את העבודה:

אבן גואה שאה ירקן ירוקה בצורה אנטומית

אבן גואה שאה מירקן טבעי

עברה את מבחן הבוקר והערב שלנו - חלקה ואטומה לחלוטין, שומרת על קור טבעי, בלי חורים או סדקים שבהם מצטברים חיידקים.

לצפייה במוצר ←

בלי פילטרים: האותיות הקטנות של הגוף

"רק אל תעשי לנשים שלנו חיים קלים, מילה," הלנה זרקה מהפינה שלה, כשהיא מחזירה את הבקבוקים למדף. "הגוואשה היא כלי מכני קבוע. אם תפסיקו את השימוש, הנוזלים יחזרו והשרירים יינעלו מחדש, ושום אבן לא תשנה את מבנה הלסת שלך".

ואלוהים ישמור, אם למישהי יש אקנה דלקתי או פצעים פתוחים, שלא תקרב לפנים שום אבנים. הלחץ המכני יקעקע את החיידקים תת-עורית ויחמיר את המצב. זה נכון גם לגבי הזרקות, אם עשית בוטוקס או חומצה לאחרונה, עיסוי עמוק כזה פשוט יזיז את החומר מהמקום ויהרוס את העבודה. שלא לדבר על זה שהמכשיר החשמלי אסור בהריון או עם קוצב לב".

"הן ישמעו את החסרונות מאיתנו ראשונות, הבטחנו בלי פילטרים", אמרתי לה והנחתי את הספל שלי על השולחן סוף סוף. במקרים כאלה, פשוט משחררים את הטכנולוגיה, חוזרים לאבן הפשוטה, ומקשיבים למה שהבטן מאותתת מבפנים, ההמלצה שלנו נשארה - Raw but refined.

אז רק כדי לחדד, האם גוואשה באמת עובדת? לפי המחקרים האבן הקטנה הזו עובדת, והיא גם גורמת לך לפנות נוזלי לימפה וגם ממריצה את הדם, מה ששומר על עור פנים מתוח וחיוני. מה שממצק לך את עור הפנים הוא לא סוג האבן, כי למעשה את יכולה למצוא גוואשה מעץ, ממתכת או מקריסטל, הכל בתנועה ובהתמדה והכי חשוב אל תשכחי - Trust your guts.

בסוף, האבן לא שינתה את הפנים שלי. היא פשוט הזכירה לי לעצור לשלוש דקות.

אני התאהבתי בטקס.

הלנה התאהבה במנגנון.

וכנראה שבדיוק באמצע, בין הטקס לבין הפיזיולוגיה, נמצא המקום שבו אנחנו בוחרות לחיות.

Less, but better.

שאלות נפוצות

באיזו זווית צריך להחזיק אבן גוואשה על הפנים?

יש להצמיד את האבן כמעט בשכיבה אל עור הפנים, בזווית של כ-15 מעלות ולא בניצב, ולגלגל או להחליק אותה בעדינות ממרכז הפנים החוצה ומטה לכיוון בלוטות הלימפה בצוואר.

האם אבן גוואשה באמת מעלימה קמטים ומחליפה בוטוקס?

לא. גוואשה אינה משנה את מבנה השריר ואינה ממלאה קמטים, אלא מבצעת דה-קומפרסיה של הפאשיה, ממריצה את המיקרו-סירקולציה ומסייעת בניקוז לימפטי שמפחית נפיחות ומאיר את העור. ההשפעה זמנית ותלויה בהתמדה.

האם משנה מאיזה חומר עשויה אבן הגוואשה?

פחות ממה שמוכרים לך. המטפלים הסינים העתיקים עבדו עם עצם, קרן או כף מרק מפורצלן, והתוצאה הגיעה מהתנועה ומהלחץ ולא מהאבן. מה שכן קובע הוא שלושה דברים פיזיים: שהחומר יהיה אטום לחלוטין, כדי שלא יהיה לחיידקים איפה להתיישב; שהקצה יהיה חלק ורציף בלי שבב או סדק שיכולים לשרוט; ושהוא ישמור על קור, כי הקור הוא מה שמכווץ ומוריד נפיחות ברגע. ירקן, קוורץ ורוד ופלדת אל-חלד כולם עומדים בזה. כדאי להימנע מאבנים צבועות שהצבע יורד מהן, מחיקויים מרזין או פלסטיק שמתחממים בשנייה, ומכל אבן סדוקה. השאר, כולל הצבע והשם של הגביש, הוא פסיכולוגיה.

באיזה שמן מומלץ להשתמש בזמן עיסוי גוואשה?

חובה להשתמש בשמן נשא טבעי שמתאים לסוג העור שלך, כמו שמן זרעי ענבים, חוחובה או ארגן, כדי למנוע חיכוך יתר, משיכה או שבירה של נימי דם בעור.

כל כמה זמן משתמשים בגוואשה, וכמה זמן עד שרואים משהו?

שלוש עד חמש דקות, ואפשר כל יום, כל עוד הלחץ עדין. את ההשפעה על נפיחות רואים כבר בבוקר הראשון, כי זו פשוט הזזה של נוזלים. מה שמצטבר לאורך זמן הוא תחושת השחרור בשרירי ההבעה, וזה עניין של שבועות. וכמו שהלנה אומרת, זה כלי מכני קבוע - ברגע שמפסיקות, הנוזלים חוזרים.

איך מנקים ומחטאים אבן גוואשה?

אחרי כל שימוש, מים פושרים וסבון עדין - נשאר עליה שמן, תאי עור ולפעמים שאריות קרם, וזה בדיוק מה שאת לא רוצה להעביר על הפנים למחרת. מייבשים במטלית רכה ולא משאירים רטובה. פעם בשבוע אפשר לנגב בספוגית אלכוהול. מה שלא עושים זה להשרות אותה במים רותחים - הפרשי טמפרטורה פתאומיים מסדקים אבן, ואבן סדוקה כבר לא נכנסת לפנים.

האם גוואשה יכולה להחמיר כתמי פיגמנטציה ומלזמה?

כן, ולכן זו שאלה ששווה לשאול לפני ולא אחרי. מלזמה מגיבה לחום ולחיכוך, ושניהם בדיוק מה שעיסוי מכני מייצר. אם יש לך מלזמה פעילה, עבדי בלחץ קל מאוד, אל תתעכבי על האזור הכהה, ואל תוותרי על מקדם הגנה בבוקר. אם את רואה שהכתם מתעצם בשבועות שאחרי, זה האות לעצור.

לאיזה כיוון מזיזים את האבן?

תמיד ממרכז הפנים החוצה, ומשם מטה לכיוון הצוואר ועצמות הבריח, לשם מתנקזת הלימפה. כדאי להתחיל דווקא בצוואר ולא בפנים, כדי לפתוח את הנתיב לפני שדוחפים אליו נוזלים, ולסיים כל תנועה למטה. תנועות למעלה, בניגוד למה שמראים באינסטגרם, פשוט מחזירות את הנוזלים לאן שהם היו.

חלק מהקישורים בעמוד הם קישורי שותפים. רכישה דרכם מזכה את בעמלה קטנה, בלי שתשלמי שקל יותר.
אף מותג לא שילם כדי להופיע. הבדיקה קודמת לקישור, לא להפך — ומה שלא עבר אותה פשוט לא הגיע לעמוד הזה.